סיפור בבני זוג נשואים בעת האירוע להם שני ילדים: הפרקליטות הגישה כתב אישום נגד אישה אלימה, נאשמה כי תקפה את אבי ילדיה במהלך ויכוח, לדבריה על רקע סירובו של הבעל לקחת את בתם לגן, לדברי הגבר המוכה זאת אינה הפעם הראשונה בה חווה אלימות.
לדבריה כפי שנכתב בפרוטוקול, חוותה מצוקה מאחר ופוטרה מעבודתה בהייטק חודש לפני התקיפה. מעניין איך בתוך חודש ימים הפכה מאישה אמידה מאוד לאישה במצוקה כלכלית אבל אפשר להניח שבדקו נכון?
אלימות במשפחה, אלימות בין בני זוג היא תופעה חברתית מורכבת המחייבת התייחסות שוויונית ללא הבדל בין המינים, השאלה מה היה קורה במקרה הפוך לו גבר אשר פוטר מעבודתו היה תוקף את אשתו! האם כבוד השופט ערן זלר היה רואה מעבר למעשים עצמם, ומזכה את הגבר מאשמה רק בגלל שפוטר חודש טרם התקיפה?
נחזה כי מערכת המשפט מגלה מגמה מדאיגה של הקלה בעונשים לנשים אלימות, מקרה ידוע ובולט באפליה, הינו של נורית שמייב אישה אלימה, שכתב האישום קבע תקיפה בנסיבות מחמירות (בלבד ולא נסיון רצח) ונגזרו עליה רק 6 שנות מאסר לאחר שהציתה את בן זוגה יניב אימנילוב, שנפגע במצב אנוש עם כוויות קשות בכל גופו. מאידך אביעד משה הואשם בנסיון רצח של שירה איסקוב ובית המשפט גזר עליו 23 שנות מאסר.
אפשר להניח גם, כי תוצאות מחקר קווים אדומים השותפות למניעת אלימות בזוגיות" אשר הוכיח את אלימות הנשים כלפי בן הזוג ואחד המדדים הראה 100,000 גברים מוכים ומאיר באור חדש את מצוקתם של גברים מוכים הסובלים בשקט, לא הגיע לידיעתו של כבוד השופט שאם כן אולי הענישה הייתה שוויונית יותר.
ואת חלקו לאפליית הגברים המוכים תורם משרד הרווחה: בהוראת תע"ס 3.28 העוסקת במניעה וטיפול באלימות במשפחה מתמקדת בנשים נפגעות, תוך התעלמות כמעט מוחלטת מגברים נפגעים. העובדה כי 86% מהעובדים הסוציאליים הן נשים, בשילוב עם הכשרה מקצועית המדגישה תפיסה חד-ממדית של אלימות במשפחה, יוצרת הטיה מובנית במערכת.
ואיך אפשר ללא משטרת ישראל: נוהל אח"מ 30.300.226 מציג הנחיות מפלות המתייחסות לגברים כאלימים באופן אוטומטי, ללא קשר לנסיבות האירוע. גברים מדווחים על השפלות, לעג, ושאלות מאשימות מצד חוקרי משטרה. רוב התלונות המוגשות נסגרות מחוסר ראיות או חוסר עניין לציבור.
וכעת כבוד השופט החליט לזכות אישה אלימה שתקפה את בן זוגה הגבר המוכה, בקביעה שלא כל מכה מצדיקה הרשעה פלילית, ושלעיתים מאחורי האלימות מסתתר סיפור אנושי מורכב של מצוקה וייאוש.
"הרשעתה בדין לא תשרת כל מטרה ראויה, ואף עלולה לחבל בהתפתחותה"
"שמעתי באריכות יחסית את עדותה. ניכר היה כי היא נרגשת ונסערת, היא העידה כשלפרקים היו דמעות בעיניה, ובשלב מסוים אף פרצה בבכי. עדותה היתה אותנטית, ואין לי כל ספק כי הדברים נאמרו מדם ליבה ממש".
"הרשעתה בדין לא תשרת כל מטרה ראויה, ואף עלולה לחבל בהתפתחותה… האינטרס הציבורי להרשיע את הנאשמת הוא נמוך מאוד לטעמי, וספק אם בכלל קיים".
האם כעת הטיעון של "חוויתי מצוקה לאחר שפוטרתי מעבודתי ולכן תקפתי את אישתי" יעמוד לזכותם של הגברים שחלילה יגיעו לסיטואציה דומה.
אבות למען צדק.
קרדיט: ישראל היום.
אלימות נשים בישראל 