141 אמהות רוצחות שוחררו ללא משפט – האם יאנה איציקוביץ משתחררת?

המקרה הטרגי של ליאם ז"ל, שנרצח על ידי אמו סיגל יאנה איציקוביץ, אינו מקרה בודד. הוא מצטרף לשורה ארוכה של מקרי פיליסייד (רצח ילדים על ידי הוריהם, Filicide) בישראל, שמעלים שאלות קשות על תפקוד מערכת הרווחה, הבריאות והמשפט.

פיליסייד – רצח ילדים בידי אמהות, נתונים ממחקר שנערך על ידי ניצב משנה בדימוס אבי דוידוביץ בשנת 2018 חושפים תמונה מטרידה: בין השנים 1990 ל-2017 אותרו 217 מקרי פיליסייד בישראל, ממוצע של 8.3 מקרים בשנה . ( למחקר המלא של אבי דבידוביץ' – לחץ כאן.).

מתוכם, 65% בוצעו על ידי אמהות ו-35% על ידי אבות. הנתונים הללו, יחד עם המקרה של הרוצחת יאנה איציקוביץ, מצביעים על כשל מערכתי חמור שדורש בדיקה דחופה.

הנתונים המטרידים: פיליסייד בישראל

מחקרו של דוידוביץ חשף כי ב-72% ממקרי הפיליסייד שבוצעו על ידי אמהות, האימהות סבלו מדיכאון. ב-38% מהמקרים, האימהות אובחנו עם הפרעה נפשית, ו-55% מהן חוו דיכאון לאחר לידה. למרות שמשרד הרווחה ידע על מרבית המקרים הללו, המערכת כשלה שוב ושוב במניעת הטרגדיות.

השאלה הגדולה היא: איך ייתכן שמערכת הרווחה, שאמורה להגן על ילדים בסיכון, ממשיכה להכשל במקרים כל כך רבים? מדוע לא נלקחו צעדים מחמירים יותר כדי להרחיק ילדים מהורים מסוכנים, במיוחד כאשר קיימות עדויות ברורות לסיכון?

המקרה של יאנה איציקוביץ: כתובת על הקיר

במקרה של הרוצחת יאנה איציקוביץ, הכתובת הייתה על הקיר כבר בשנת 2018, כשליאם ז"ל היה תינוק. באותה שנה, איציקוביץ איימה לקפוץ מגג בניין בירושלים כשהיא מחזיקה את בנה בידיה.

אירוע זה היה אמור להדליק נורות אזהרה אדומות במערכת הרווחה, אך למרות זאת, ליאם הושאר בידיה. מדוע?

האם משרד הרווחה העדיף להשאיר את הילד בידי אם מסוכנת, ולא להעבירו לידי אביו?

האם מדובר בהטיה מגדרית נגד גברים, כפי שמצביעים הנתונים?

הטיה מגדרית במערכת הרווחה?

הנתונים מראים כי 89% מהעובדות הסוציאליות בשירותי הרווחה הן נשים. האם העובדה הזו יוצרת הטיה מגדרית נגד גברים? האם יש כאן מיזאנדריה סמויה, שמשפיעה על ההחלטות של מערכת הרווחה?

שאלות אלו צריכות להיבדק לעומק, שכן במקרה של יאנה איציקוביץ, ייתכן שההחלטה להשאיר את ליאם עם אמו, למרות הסימנים המסוכנים, נבעה מהטיה כזו.

כישלון מערכתי: איפה היה משרד הרווחה?

המקרה של איציקוביץ הוא תזכורת כואבת לכך שלעיתים רבות מידי המערכות שאמורות להגן על החלשים ביותר בחברה – כושלות.

למרות האירוע ב-2018, משרד הרווחה לא פעל בנחרצות כדי להגן על ליאם ז"ל. השאלה היא מדוע. האם מדובר במחסור בתקציב? בהטיה מגדרית? או אולי בחוסר רצון להתערב במשפחות, גם כאשר יש סימנים ברורים לסכנה?

מה עכשיו?

המקרה של יאנה איציקוביץ וליאם ז"ל חייב להוביל לבדיקה מעמיקה של תפקוד מערכת הרווחה והמשפט בישראל.

יש לשאול שאלות קשות על האופן שבו מתקבלות החלטות בנוגע לקטינים בסיכון, ועל ההטיות המגדריות שעלולות להשפיע על החלטות אלו. מעבר לכך, יש לפעול כדי למנוע מקרים דומים בעתיד, ולבחון מחדש את המדיניות של משרד הרווחה בנוגע להעברת קטינים לידי אימהות מסוכנות.

המקרה של ליאם ז"ל הוא תזכורת כואבת לכך שלעיתים המערכות שאמורות להגן על החלשים ביותר בחברה – כושלות. והפעם, הכישלון עלה בחייו של תינוק חף מפשע. יש לפעול באופן מיידי כדי לתקן את הכשלים הללו, ולמנוע את המקרה הבא.

אבות למען צדק.

סיגל יאנה איצקוביץ שרצחה את בנה ליאם בן ה-6 – לא תעמוד לדין

ליאם איצקוביץ' היה ילד בן שש, עם חיוך מקסים ועתיד שלם לפניו. הוא אהב לשחק, לצחוק, ללמוד. כל זה נגדע באכזריות בידי מי שהייתה אמורה להגן עליו יותר מכל – אמו.

שלושה פסיכיאטרים קבעו כי סיגל יאנה איצקוביץ' אינה אחראית למעשיה, עולה השאלה הכואבת – היכן הצדק עבור ליאם?

הקביעה כי רוצח אינו אחראי למעשיו מעוררת תחושות קשות, במיוחד כשמדובר ברצח ילד. המערכת המשפטית, שאמורה לייצג את האינטרס הציבורי ואת הצדק עבור הקורבן,

מוצאת את עצמה במצב מורכב: כיצד להתמודד עם פשע נורא שבוצע על ידי אדם שאינו שפוי?

רצח ילדים בידי הוריהם, המכונה "פיליסייד", הוא תופעה טראגית המתרחשת בכל העולם. מחקרים מראים כי במקרים רבים, הרוצחים סובלים מהפרעות נפשיות חמורות, דיכאון פוסט-לידתי קשה, או מחלות נפש אחרות.

בישראל, בעשור האחרון נרשמו עשרות מקרים של רצח ילדים בידי הוריהם, כשבחלק מהמקרים הרוצחים נמצאו בלתי שפויים.

כשנקבע כי רוצח אינו אחראי למעשיו, המשמעות היא שהוא יאושפז בכפייה במוסד פסיכיאטרי במקום להיכלא.

עבור משפחת הקורבן ורבים בציבור, זו תוצאה שקשה להשלים איתה. הפער בין הצורך בענישה לבין ההכרה במצבו הנפשי של הרוצח יוצר תחושה של היעדר צדק.

מותו של ליאם מחייב אותנו להתמודד עם שאלות קשות על האופן בו החברה מטפלת בהורים הסובלים ממחלות נפש. בעוד שהטיפול המשפטי באמו מתמקד במצבה הנפשי, אסור לנו לשכוח את הקורבן האמיתי – ילד קטן שחייו נגדעו באיבם.

במחקר פיליסייד היחיד שבוצע בישראל אומתו 158 מקרים בהם האמא רצחה את הילד (במספר מקרים מדובר ביותר מנרצח אחד) .

מבוסס על מחקר המקיף ביותר שבוצע אי- פעם במדינת ישראל ופורסם בשנת 2018 , ניצב משנה בדימוס אבי דוידוביץ.

אבות למען צדק.

אישה מפתח תקווה ניסתה לרצוח את בתה התינוקת בת ה-12 יום.

אישה מפתח תקוה נעצרה בחשד כי חנקה את בתה התינוקת בת ה-12 יום, החשודה התקשרה בעצמה למשטרה ומסרה כי שמה שמיכה על פני התינוקת.

בחקירתה אמרה כי "שמעה קולות אשר הנחו אותה לעשות כן"

האישה החשודה בנסיון רצח, בת ה–20 לחייה, נעצרה בסוף השבוע בחשד כי חנקה את ביתה התינוקת.

נציין כי לתינוקת שלום והיא הועברה למרכז שניידר לרפואת ילדים.

התינוקות הועברה אל גורמי הרווחה בבית חולים שניידר לאשפוז יום, כשלאביה הותר לבקר אותה.

החשודה, שלה יוחסה עבירה של תקיפת חסרת ישע וגרימת חבלה על ידי אחראי, הובאה לבית משפט השלום בפתח תקוה, אשר האריך את מעצרה בשלושה ימים ובמקביל הורה על שליחתה לבדיקה פסיכיאטרית דחופה בבית חולים גהה.

https://www.melabes.co.il/news/82711

אבות למען צדק.

94% מרצח הולדות בישראל בוצע בידי אימהות.

הבושה עוברת צד: 61 מתוך 65 ולדות שנרצחו בישראל, הווה אומר 94% מהרציחות בוצעו בידי אימהות.

לא תשמעו על כך בתקשורת, אמא רצחה את תינוק, אמא אישה רצחה את הבן /בת שלה – כך עולה ממחקר עליו ככל הנראה לא שמעתם וגם סביר שלא תשמעו בתקשורת.

מתוך 172 אירועי פיליסייד, רצח ילדים בידי משמורן, 106 אירועים האם רצחה את הילד ואבות רצחו ב-61 מקרים.

נתון נוסף שכלל לא הפתיע, הינו העובדה כי רק ב-13% מהמקרים הנרצחת הועמדה לדין באשמת רצח, במרבית המקרים לא הייתה הרשעה לחילופין ההרשעה הייתה בסעיף מינורי באישום הפלילי.

המחקר פורסם בשנת 2018 על ידי ניצב משנה בדימוס אבי דוידוביץ. מדובר במחקר אשר חושף לראשונה את כלל אירועי רצח תינוקות וולדות בישראל מאז קום המדינה.

אבות למען צדק.

אמא מירושלים רצחה את ארבעת בנותיה והתאבדה.

2/1/2017, אישה בת 36 וילדות בנות 11, 9, 4 ו-11 חודשים נמצאו ללא רוח חיים בדירה בדרך חברון בעיר. המשטרה חושדת כי האם רצחה את בנותיה והתאבדה. 

שנה לאחר שעלתה מצרפת עם בעלה והשתקעה בשכונת בקעה בירושלים רצחה האם את ארבע בנותיה, הבכורה בת 11 והקטנה בת 11 חודשים בלבד – ותלתה את עצמה.

הבכורה בת ה-11 למדה בכיתה ה' , השנייה בת ה-9 למדה בכיתה ד'. הילדה השלישית, בת 4, הייתה בגן חובה והתינוקת הייתה בת 11 חודשים בלבד.

אירוע מזעזע , רצח פיליסייד מובהק.

אבות למען צדק

אחלאס אל-ערג'אן, תושבת רהט שהורשעה ברצח שלושה מילדיה.

31/5/2015, בית המשפט המחוזי בבאר שבע גזר 12 שנות מאסר על אחלאס אל-ערג'אן, תושבת רהט שהורשעה ברצח שלושה מילדיה.

לכאורה מדובר באירוע פיליסייד מובהק.

רצחה במכות גרזן את שלושת ילדיה וניסתה לחנוק את בתה התינוקת, אולם לא הצליחה בכך.

אבות למען צדק.

אם רצחה את שני ילדיה בירושלים וניסתה להתאבד.

16/09/2013, ילדה בת חמש וילד בן שבע נמצאו ללא רוח חיים, בדירה ברחוב עין גדי בירושלים. האם רצחה אותם וניסתה להתאבד, אך ללא הצלחה ונפצעה קשה.

האחות הייתה במקום ישנה והאחות שהייתה עדה לאירוע, לאחר ששמעה את הצעקות של הילדים, ניסתה להיאבק באם שרצחה את הילדים וכשהיא ראתה שהיא לא מצליחה – פנתה לשכן והזעיקה אותו.

רצח פיליסייד מובהק וברור.

אבות למען צדק.

מיכל אלוני הודתה והורשעה ברצח בנותיה הקטנות.

6/1/2013, מיכל אלוני מרעננה, שחנקה למוות את נטלי בת ה-6 ורוני בת ה-4 והאשימה את השטן במעשה, הודתה בבית המשפט בלוד ברצח שתי הבנות – ובעקבות זאת הורשעה. הסנגורית ביקשה ענישה מופחתת

על פי כתב האישום, תחילה חנקה את רוני הבת הצעירה לעיני נטלי אחותה הגדולה, ואחר כך רצחה גם אותה. בהמשך התקשרה לאבי הבנות ואמרה לו: "חנקתי את הבנות".

רצח פיליסייד ברור וחד משמעי.

אבות למען צדק.

8 שנות מאסר לאולגה בוריסוב שהטביעה את בנה אלון בן ה-4.

9/12/2009, בית המשפט המחוזי בתל אביב גזר הבוקר שמונה שנות מאסר על אולגה בוריסוב, במסגרת הסדר טיעון – בו תוקן כתב האישום מאשמת רצח לאשמת הריגה.

בני משפחתה של בוריסוב הגיעו הבוקר ללוותה בפגישתה האחרונה עם בית המשפט. העונש אמנם נראה מקל, אך לטובת בוריסוב עומדת העובדה שמצבה הנפשי קשה והיא הוכרה כסובלת מבעיות נפשיות רבות על ידי גורמים רבים שבדקו אותה במהלך המשפט.

טרם גזרה את דינה של בוריסוב אמרה השופטת נורית אחיטוב: "דמיו של הילד זועקים מן הים, קטילתו לא מזר אלא מאמו הורתו. בשמונה שנים יש הקלה בעונש, אך אין זה סותר את הכלל".

במסגרת הסדר הטיעון ביקשה הפרקליטות לגזור על בוריסוב שמונה שנות מאסר ואילו עורך דינה ביקש לשחררה ללא עונש. לכן בכוונתה לערער לבית המשפט העליון על חומרת העונש.

על פי כתב האישום, ב-29 באוגוסט, סמוך לשעה אחת בלילה, לקחה בוריסוב את בנה בזרועותיה כשהוא ישן, ונכנסה אל תוך מעמקי הים. כשנכנסו לים התעורר הבן והתלונן שקר לו, אך האם המשיכה לצעוד אל תוך המים.

אבות למען צדק.

רגינה קרצ'קוב הטביעה למוות את בנה מיכאל בן הארבע בתוך גיגית.

30/3/2009, הורשעה בהסדר טיעון ונידונה ל-12 שנות מאסר.

רגינה קרצ'קוב בת 31 מתל אביב הטביעה למוות את בנה מיכאל בן הארבע בתוך גיגית.

מיכאל הקטן ניסה להתנגד לאחיזתה, אולם היא לא הרפתה עד אשר חדל לנוע.

אז התקשרה למוקד המשטרתי ולחשה למוקדנית: "הרגתי את הבן שלי".

אבות למען צדק.

גלית אמזלג רצחה את תינוקה לאחר הלידה

18/12/2008, גלית אמזלג בת 26 רצחה את תינוקה לאחר הלידה.

חנקה אותו, הטביעה אותו בשירותים – וביקשה מחברה להיפטר מהגופה.

גלית אמזלג בת 26, הטביעה את התינוקת שילדה לתוך השירותים, ולאחר מכן שלחה את חברתה להשליך את הגופה לפח האשפה – כיוון שהרתה לחבר בדואי מחוץ לנישואים וחששה מתגובת משפחתה.

חוות הדעת הראשונה קבעה כי היא אינה לוקה בנפשה, אך סובלת מאינטיליגנציה נמוכה. אבל, חוות דעת רביעית, מטעם הפסיכיאטר המחוזי, קבעה שהיא אינה כשירה לעמוד לדין. השופטת דנה אבניאלי הדגישה, כי אמזלג אינה מסוגלת לעמוד לדין כעת, אך ייתכן כי בעתיד תעמוד לפרקליטות זכות לבקש את חידוש ההליכים נגדה.

רצח פיליסייד מובהק.