אישה אשר פוטרה מעבודתה יכולה לתקוף את בעלה והמעשה אינו פלילי

סיפור בבני זוג נשואים בעת האירוע להם שני ילדים: הפרקליטות הגישה כתב אישום נגד אישה אלימה, נאשמה כי תקפה את אבי ילדיה במהלך ויכוח, לדבריה על רקע סירובו של הבעל לקחת את בתם לגן, לדברי הגבר המוכה זאת אינה הפעם הראשונה בה חווה אלימות.

לדבריה כפי שנכתב בפרוטוקול, חוותה מצוקה מאחר ופוטרה מעבודתה בהייטק חודש לפני התקיפה. מעניין איך בתוך חודש ימים הפכה מאישה אמידה מאוד לאישה במצוקה כלכלית אבל אפשר להניח שבדקו נכון?

אלימות במשפחה, אלימות בין בני זוג היא תופעה חברתית מורכבת המחייבת התייחסות שוויונית ללא הבדל בין המינים, השאלה מה היה קורה במקרה הפוך לו גבר אשר פוטר מעבודתו היה תוקף את אשתו! האם כבוד השופט ערן זלר היה רואה מעבר למעשים עצמם, ומזכה את הגבר מאשמה רק בגלל שפוטר חודש טרם התקיפה?

נחזה כי מערכת המשפט מגלה מגמה מדאיגה של הקלה בעונשים לנשים אלימות, מקרה ידוע ובולט באפליה, הינו של נורית שמייב אישה אלימה, שכתב האישום קבע תקיפה בנסיבות מחמירות (בלבד ולא נסיון רצח) ונגזרו עליה רק 6 שנות מאסר לאחר שהציתה את בן זוגה יניב אימנילוב, שנפגע במצב אנוש עם כוויות קשות בכל גופו. מאידך אביעד משה הואשם בנסיון רצח של שירה איסקוב ובית המשפט גזר עליו 23 שנות מאסר.

אפשר להניח גם, כי תוצאות מחקר קווים אדומים השותפות למניעת אלימות בזוגיות" אשר הוכיח את אלימות הנשים כלפי בן הזוג ואחד המדדים הראה 100,000 גברים מוכים ומאיר באור חדש את מצוקתם של גברים מוכים הסובלים בשקט, לא הגיע לידיעתו של כבוד השופט שאם כן אולי הענישה הייתה שוויונית יותר.

ואת חלקו לאפליית הגברים המוכים תורם משרד הרווחה: בהוראת תע"ס 3.28 העוסקת במניעה וטיפול באלימות במשפחה מתמקדת בנשים נפגעות, תוך התעלמות כמעט מוחלטת מגברים נפגעים. העובדה כי 86% מהעובדים הסוציאליים הן נשים, בשילוב עם הכשרה מקצועית המדגישה תפיסה חד-ממדית של אלימות במשפחה, יוצרת הטיה מובנית במערכת.

ואיך אפשר ללא משטרת ישראל: נוהל אח"מ 30.300.226 מציג הנחיות מפלות המתייחסות לגברים כאלימים באופן אוטומטי, ללא קשר לנסיבות האירוע. גברים מדווחים על השפלות, לעג, ושאלות מאשימות מצד חוקרי משטרה. רוב התלונות המוגשות נסגרות מחוסר ראיות או חוסר עניין לציבור.

וכעת כבוד השופט החליט לזכות אישה אלימה שתקפה את בן זוגה הגבר המוכה, בקביעה שלא כל מכה מצדיקה הרשעה פלילית, ושלעיתים מאחורי האלימות מסתתר סיפור אנושי מורכב של מצוקה וייאוש.

 "הרשעתה בדין לא תשרת כל מטרה ראויה, ואף עלולה לחבל בהתפתחותה"

"שמעתי באריכות יחסית את עדותה. ניכר היה כי היא נרגשת ונסערת, היא העידה כשלפרקים היו דמעות בעיניה, ובשלב מסוים אף פרצה בבכי. עדותה היתה אותנטית, ואין לי כל ספק כי הדברים נאמרו מדם ליבה ממש".

 "הרשעתה בדין לא תשרת כל מטרה ראויה, ואף עלולה לחבל בהתפתחותה… האינטרס הציבורי להרשיע את הנאשמת הוא נמוך מאוד לטעמי, וספק אם בכלל קיים".

האם כעת הטיעון של "חוויתי מצוקה לאחר שפוטרתי מעבודתי ולכן תקפתי את אישתי" יעמוד לזכותם של הגברים שחלילה יגיעו לסיטואציה דומה.

אבות למען צדק.

קרדיט: ישראל היום.

אישה אלימה,בשנות ה-30 לחייה ניפצה זכוכית בבית המשפט המחוזי ירושלים.

האשה תושבת מבשרת ציון, גרמה נזק לדלת זכוכית בתוך בית המשפט המחוזי ירושלים.

אשה אחרת שנכחה במקום נפגעה באורח קל ופונתה לקבלת טיפול רפואי.

שוטרי תחנת שלם בירושלים פתחו בחקירת נסיבות המקרה ועיכבו את האישה לחקירה.

אבות למען צדק.

זיכוי מהדהד מארבע תלונות שווא, לאחר שלוש שנות התעמרות זוכה גבר מכפר סבא.

באורח פלא המתלוננת הופכת מנחקרת תחת אזהרה, אשר לא חפצה להגיש תלונה נגד הנאשם, למתלוננת בגין מספר אירועי אלימות.

בית משפט השלום בכפר סבא זיכה את תושב העיר מכל ארבעת האישומים שיוחסו לו, לאחר שמצא את גרסאותיהן של המתלוננת, אמה ואחותה פגומות ולוקות בחסר.

גבר מכפר סבא, אשר הואשם בשנת 2019 במספר עבירות תקיפה ואיומים לאחר שבת זוגו לשעבר התלוננה נגדו במשטרה כי איים עליה ואף תקף אותה פיזית במספר מקרים, בנוכחות בתם הפעוטה.

כנגד הנאשם, יליד 1982, הוגש כתב אישום המייחס לו 2 עבירות של איומים לפי סעיף 192 לחוק העונשין, התשל"ז-1977; ו-3 עבירות של תקיפה סתם (בן זוג) לפי סעיף 382(ב) לחוק העונשין.

התביעה נשענה רובה ככולה, על עדותן של שלוש עדות מרכזיות – המתלוננת, אמה ואחותה א' ש' אשר מסרו הודעות במשטרה, אולם משהגיעו למתן עדות בבית המשפט סירבו במפגיע להעיד מעל דוכן העדים ולהשיב על שאלות בחקירה ראשית ונגדית, ובכלל זה אף לשאלות שהופנו אליהן מטעם בית המשפט.

גם המתלוננת, אשר הודתה שחתמה על הודעותיה במשטרה, סירבה להעיד מעל דוכן העדים לטענתה כיום היא והנאשם מצויים בקשר טוב, הוא אבא טוב, והם מגדלים את הפעוטה ביחד במסגרת הסדרי ראייה ועוזרים אחד לשני, והגם שאינם בני זוג, היא לא רוצה להרוס את יחסיהם הטובים.

בנסיבות אלה הוכרזו שלוש העדות כעדות עוינות.

עדויות השוטרים; מחדלי חקירה: מעדותם של השוטרים, עולה שהגיעו פעמיים לביתו של הנאשם, לאחר שהנאשם הזעיק משטרה בטענה שהמתלוננת מאיימת עליו עם סכין בחצר ביתו; ובשעה 21:00 בהוראת קצין תורן על מנת לעכב את הנאשם לחקירה בנוגע לתקיפה ואיומים על המתלוננת.

החוקר תורן שחקר את הנאשם והמתלוננת, אינו יודע לומר מדוע לא בוצע חיפוש אחר הסכין באמצעותה איימה האישה על האיש בזירת האירוע, על המתלוננת או ברכבה, וכיצד זה למרות שלטענת הנאשם והמתלוננת יש מצלמות אבטחה במקום, הוא לא הורה לבדוק אותן, ללא כל הסבר לכך בבית המשפט.

הערכת מהימנות העדים: לאחר שנדרשתי למכלול העדויות והראיות אני קובע שיש להעדיף את גרסת הנאשם על פני גרסת המתלוננת במשטרה לקרות האירוע וכי אין להעדיף את גירסת המתלוננת בהודעתה במשטרה על פני היעדר גירסה בבית המשפט.בחינת גרסת הנאשם מעלה כי זו עקבית, סדורה ואינה מכילה סתירות של ממש.

לעומת זאת, גרסת המתלוננת, לרבות התנהלותה והתנהגותה בבית המשפט, הם שהותירו רושם מטריד כשמהימנותה מוטלת בספק.

הנאשם זוכה מכל המיוחס לו בכתב האישום, ניתנה היום, י"ב אלול תשפ"ב, 08 ספטמבר 2022.

פסק הדין

אבות למען צדק.